עתירה מנהלית

עתירה מנהלית היא הליך אשר אזרח או כל גוף פרטי אחר מגיש כדי לתקוף החלטה של רשות מנהלית. חוק בתי משפט לעניינים מנהליים קובע מיהם הגופים המנהליים אשר החלטותיהם ניתנות לתקיפה במסגרת עתירה מנהלית והוא גם מגדיר את הנושאים בעניינם ניתן להגיש עתירה מנהלית. עתירה מנהלית מוגשת לבית המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, כאשר יש להגיש את ההליך לבית המשפט במחוז בו התקבלה ההחלטה המנהלית (למשל, עתירה נגד עיריית עכו תוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה, שכן עכו שייכת למחוז חיפה מבחינת חלוקה למחוזות בבתי המשפט). המועד להגשת עתירה מנהלית הוא תוך 45 ימים מהמועד בו התפרסמה ההחלטה המנהלית כדין או מהמועד בו העותר קיבל הודעה על ההחלטה או מהמועד בו נודע לעותר על ההחלטה (המוקדם מבין מועדים אלו). מדובר בסד זמנים צפוף מאד ולכן חשוב מאד להיערך לתקיפת ההחלטה מיד עם קבלתה, שכן עתירה המוגשת בשיהוי (לאחר המועד החוקי) תידחה על הסף במרבית המקרים (רק במקרי קיצון בית משפט ידון בעתירה שהוגשה בשיהוי). במסגרת עתירה מנהלית על העותר לצרף את כל המסמכים הרלוונטיים לתקיפת ההחלטה, כולל תיעוד פניה לרשות טרם הגש העתירה ותשובת הרשות, ככל שהתקבלה תשובה. עתירה מנהלית נתמכת בתצהיר ועל הרשות להגיש כתב תשובה לעתירה. במסגרת עתירה מנהלית בית המשפט בוחן האם ההחלטה נתקבלה בגדר הסמכות שבידי הרשות ואת סבירות ההחלטה של הרשות בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. על העותר להראות כי הרשות חרגה מסמכותה בקבלת ההחלטה או כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות. על פסק דין בעתירה מנהלית ניתן להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

צור קשר

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב print
שיתוף ב email
סגירת תפריט
דילוג לתוכן